בשנות ה-60 הרחוקות, בכפרים וערים רבים של ברית המועצות, אספקת מים מרכזית נעדרה לחלוטין. כדי להשיג מים, אנשים השתמשו בבארות, אבל ברוב המקרים הם הושקעו בבישול או בשתייה. ברור שבתנאים כאלה לא יכול להיות שאלה של חדר אמבטיה נפרד, וכל הליכי ההיגיינה האישית בוצעו בחצר.
@פינטרסט
היגיינה אישית בברית המועצות, או כיצד רחצו אזרחים סובייטים
רוב האזרחים הסובייטים גרו באותה תקופה בדירות משותפות או בצריפים, וצעירים התגוררו במעונות במוסדות גבוהים יותר. ואם גם חדר אמבטיה היה קיים בדירה משותפת, אז לפעמים היה די קשה להיכנס אליו בגלל המספר הרב של אנשים שגרים בשטח קטן, כי כמה אנשים השתמשו בו בבת אחת משפחות.
@פינטרסט
אבל בצריפים לא היה מותרות כזו. באשר למעונות הסטודנטים, גם לא הייתה להם גישה למקלחת כל יום - כדי להתרחץ היה להם יום אחד בשבוע, שנקרא "רחצה". בשאר הימים לא ניתן היה להיכנס לחדר המקלחת - הוא היה נעול.
כדי לשמור איכשהו על טוהר גופם, אנשים שטפו או פשוט ניגבו את עצמם במים במטבח או בחדרם.
@flickr.com
האפשרות האופטימלית והנוחה היחידה שאזרחי ברית המועצות השתמשו בה בשמחה הייתה ביקור בבית מרחץ ציבורי. נכון, אי אפשר היה ללכת לשם כל יום - מה שיגידו, אבל אנשינו היו קשי יום, ולכן בדרך כלל היה רק יום אחד בשבוע שבו אדם יכול היה להרשות לעצמו לבקר בבית הכביסה. אחר כך כיבסו את הבגדים שהצטברו תוך 7 ימים.
@פינטרסט
אנחנו רואים תמונה אחרת לגמרי בקולנוע הסובייטי. שם אנשים תמיד נקיים, לבושים בבגדים מגוהצים, נשים - עם סטיילינג ואיפור קבוע, גברים - מגולחים למשעי ומסורקים בצורה מושלמת. ברור שבמציאות, כשעמדתם ליד המכונה מהבוקר עד הערב, זה כמעט בלתי אפשרי.
אבל האנשים של אותה תקופה ידעו היטב איך מרחף בית מרחץ ציבורי כאשר התאספו שם כמה עשרות אנשים עובדים במגוון פסים: בנאים, כורים, טרקטורים, חולבות. והכל נראה בכלל לא כמו בסרטים, אלא יותר חיוני ולא ממש ריחני.
@vodakanazer.ru
לכן חדר אמבטיה נפרד לאזרח סובייטי הפך למותרות ושמחה מיוחדים. החדר הזה הוא שהפך לגאווה בכל דירה בנפרד, למרות שהוא נראה מאוד צנוע ומצטיין.
